במשוך היובל – חמישים לאיחוד ירושלים

במשוך היובל – חמישים לאיחוד ירושלים
ירושלים במפת מידבא בכניסה לקרדו פסיפס
צילום: נעמי גולן

לא רק שבעים פנים לתורה – גם לירושלים. ולקראת יובל החמישים לאיחוד שני חלקיה, היא מצטחצחת בכל תשעה הקבין של היופי, מתוך העשרה שירדו לעולם, כמאמר חז”ל

בזאת לא סיימנו את המתמטיקה המיוחדת של בירת ישראל. מי שרוצה ללמוד על רגל אחת, בחצי שעה של חוויה קולנועית אינטראקטיבית על כיסאות מתנועעים ומשחקי אורות ותמונות, את קיצור תולדות ירושלים בשלושת אלפים השנים מאז עלו אברהם ויצחק להר המוריה, שיגיע לאתר “מעלית הזמן” בקניון הסגור בממילא. ומי שרוצה לחיות מחדש את שני הקרבות המכריעים שהתחוללו בעיר במאה העשרים, בתש”ח, כאשר אבד לנו הרובע היהודי, ובתשכ”ז, כאשר כבשנו אותו מחדש, מוזמן להגיע למרכז התיירותי החדש של החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, שם מתקיימת תערוכת צילומים נדירים מיום הכניעה בתש”ח, ולמרכז דוידסון בפארק הארכיאולוגי למרגלות החומות, שם מתקיימת תערוכה נדירה לא פחות מיום הכיבוש מחדש. כולל השופר שבו תקע הרב שלמה גורן ליד הכותל. גלויות ששלחו לוחמים לבני משפחותיהם בשבוע הקרבות. צו גיוס שקיבל אליעזר אנסבכר. הצילום הבלתי נשכח של הצנחנים ליד הכותל של דיויד רובינגר. עמוד השער של עיתון הצופה המכריז על שחרור ירושלים, רשימה חלקית ביותר.

מעלית הזמן |צילום: נעמי גולן
מעלית הזמן |צילום: נעמי גולן

המספר חמישים מככב גם בתערוכה חדשה במוזיאון מגדל דוד, הנקראת “50 שנה 50 פנים” שתחנך ביום ירושלים בשבוע הבא. רואים בה סרטונים קצרים עם סיפורם האישי של חמישים טיפוסים ירושלמיים, המדגימים את הרבגוניות המיוחדת של תושבי העיר, בני שלוש דתות וכל העדות והכתות שהתקבצו בה. שחקן מחופש לדוד המלך ינגן בנבל, שחקן אחר מחופש לשלמה יספר על בניית בית המקדש הראשון, תהיה המחזה של ביקור מלכת שבא, של הופעת הלורד בלפור, של הנציב הבריטי הראשון הרברט סמואל ועד צנחני גדוד 66 ששחררו את ירושלים המזרחית לפני חמישים שנה. במתחם מיוחד ניתן יהיה להכין גם מדליה אישית עם סמל 50 שנות איחוד העיר. וביום חמישי, למחרת יום ירושלים, יצאו ממגדל דוד סיורים אל שכונות ואתרים מהמאות הראשונות של הנצרות הקדומה, מהתקופה העותומנית, מתקופת המנדט, ברובע הארמני, בכנסיות האתיופיות, ועדהקרב העקוב מדם של הצנחנים בגבעת התחמושת.

אי אפשר למצות את ירושלים ביום אחד. אפילו לא בשבוע או בחודש. עוד לא קרה שהגענו אל העיר, אחרי עשרות רבות של פעמים שעלינו אליה, ולא גילינו עוד מקום שמעולם לא ראינו או אפילו ידענו עליו. אבל ליקטתי כמה המלצות, כספתח שיעורר תיאבון לפעמים הבאות.

נחזור לרגע ל”מעלית הזמן” בממילא (54 שקלים מחיר כניסה. 196 שקלים לשני מבוגרים פלוס שני ילדים). מדובר באולם מוקף מסכי לדעם מערכות שמע ותאורה מתקדמות, 104מושבים נעים על 6 צירי תנועה (יש גם 6 מושבים נייחים), ומיצג רב חושי הכולל את שחזור בית המקדש, שריפת העיר בידי הרומאים, הכיבוש הערבי והפריחה המדהימה של העיר בימינו. מתאים לילדים מגיל 5 ומעלה. הכניסה היא בתיאום מראש בלבד.

מעלית הזמן |צילום: נעמי גולן
מעלית הזמן |צילום: נעמי גולן

את התקופה הרומאית ניתן לחוות בכל רמ”ח ושס”ה כשמהלכים בקארדו בירושלים העתיקה, כשעל כתלי רחוב העמודים העתיק הזה תמונות פסיפס ענקיות עם סצנות מחיי היום יום בימים בהם העיר נקראה “איליה קפיטולינה”. רחוב מרגש יותר, ביקור חובה ממש, הוא זה המשוחזר למרגלות הכותל הדרומי בפארק הארכיאולוגי, עם החנויות והדוכנים הקטנים שבהם רכשו עולי הרגל לבית המקדש את הכבשים והיונים לקורבן ואת מחצית השקל.

ירושלים במפת מידבא בכניסה לקרדו פסיפס|צילום: נעמי גולן
ירושלים במפת מידבא בכניסה לקרדו פסיפס|צילום: נעמי גולן

בית המקדש, הראשון והשני, הוא מוטיב מרכזי כמובן בכל חלקי העיר. ברובע היהודי, שחזור מדויק של מנורת הזהב ניצבת ברחוב מוקפת קופסת זכוכית שקופה, ובעיר המערבית, במוזיאון המוזיקה שבנחלת שבעה, (ילדים עד גיל 10 וחיילים במדים חינם ביום ירושלים), לצד כל האטרקציות המוסיקליות – סיור בדגם בית המקדש הווירטואלי באמצעות משקפי מציאות מדומה. חוויה נדירה. כך גם מתחייה המקדש בתודעתנו כאשר מבקרים ב”בית השרוף” וחווים שם את כאב שריפת העיר בידי הרומאים, או כשמתבוננים במטבעות עתיקות מימי המקדש השני ומימי מרד בר כוכבא בכמה וכמה תערוכות ומוזיאונים ברחבי העיר.

מנורת המקדש ברובע היהודי|צילום: נעמי גולן
מנורת המקדש ברובע היהודי|צילום: נעמי גולן

ירושלים מוזיאונים סביב לה, ממוזיאון ישראל, ומוזיאון המדע, מוזיאון המוזיקה העברי, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון דוידסון, ותקצר היריעה מלפרט, אבל כשרוצים להינפש מעט מכובד הראש התרבותי אינטלקטואלי של אקדמיה ואלפי שנות היסטוריה (אפילו גן החיות בירושלים הוא כידוע תנכ”י), לראות מטעים ומרחבים ירוקים, בלי ממש להתרחק, חובה להגיע לקיבוץ רמת רחל.

רמת רחל הגן הארכיאולוגי|צילום: נעמי גולן
רמת רחל הגן הארכיאולוגי|צילום: נעמי גולן

מדהים לגלות איך אווירה כפרית קיבוצית יכולה לשרור ולשרוד באמצע העיר. מדובר בקיבוץ ממש. עם חדר אוכל משותף שבו אוכלים החברים, וחלוקה שווה של הכנסות, ותורנויות, ומטע דובדבנים הגדול מסוגו בארץ (250 דונם ו-17 זנים), וערוגות ענק של תותים, ופינת חי ידידותית לילדים, חורש טבעי ומדשאות שניתן לערוך עליהן פיקניק עם סלסילות כשרות של גבינות, לחמים ופירות שקונים במקום, והשתתפות בסיור מטעים וכוורות, וגם קטיף דובדבנים (25 שקלים לאדם), וליקוט ירקות בשיטת אכול ככל יכולתך. קיבוץ רמת רחל מתחזק מלון, מרכז אירועים לשמחות משפחתיות וחדר אוכל שאורחים מזדמנים יכולים להזמין בו ארוחת צהריים עשירת דגים ובשרים.

רמת רחל אנדרטת אייל יואל שנפל בחומת מגן|צילום: נעמי גולן
רמת רחל אנדרטת אייל יואל שנפל בחומת מגן|צילום: נעמי גולן

אבל אם חשבתם לנוח לגמרי מהיסטוריה וארכיאולוגיה, אתם טועים כמובן. יש כאן פארק ארכיאולוגי ענק מתקופת בית ראשון,ובונקרים של קרבות תש”ח, וכדי להפוך את האינפורמציה האינטנסיבית והגדושה של אלפי שנות מלחמות, כיבושים, חורבנות ובנייה מחדש, לקלה יותר לקליטה, מרכז תיירות רמת רחל המציא אתגר בשיטת חידת חמיצר: במחיר של 30 שקלים מקבלים כתבי חידה המובילים דרך המשק, המטעים, שרידי חומות, תעלות ושבילי אבנים, המגוללים היסטוריה של מעל 3,000 עד תיבת מטמון. כל משפחה המקבלת את ערכת החידה, אמורה למצוא רצף מספרים שפותח את הכספת במלון.ומי שפותח זוכה בתעודה, הפתעה והשתתפות בהגרלה.

רמת רחל פיסול בגן הארכיאולוגי|צילום: נעמי גולן
רמת רחל פיסול בגן הארכיאולוגי|צילום: נעמי גולן

אוהבי הליכה לא יוותרו גם על פארק עצי הזית של רמת רחל, כולל פסל עמודי הזית המפורסם, ועל מראה ירושלים מאנדרטת ההנצחה של בן המשק יאיר אנגל, שנהרג במהלך שירותו הצבאי בשייטת 13, שהוא מדהים לא פחות מהפנורמה שח טיילת ארמון הנציב או הר הצופים. מצפה האנדרטה פתוח ללא תשלום בכל ימות השבוע. עם הילדים בקרו גם בפינת החי והחווה האקולוגית “חוות אייל” המנציחה עוד אחד מבני רמת רחל, אייל יואל, שנפל במבצע “חומת מגן”.

אגב, אם החלטתם להישאר ללון בירושלים, על עשרות מלונותיה בכל רמות המחירים והפינוק, קשה להניח שתעשו זאת במלון המלך דוד כמו נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, אבל הרשו לי להזכיר שבמרחק הליכה מחומות העיר העתיקה עומד המלון של רשת וולדורף אסטוריה שזכה בתואר המלון הטוב ביותר במזרח התיכון. כמה עולה שם לילה? אם אתם שואלים סימן שזה מעל לתקציב החודשי שלכם…

תם ולא נשלם. לא הזכרתי את בית הכנסת “תפארת ישראל” העומד בחורבנו (בניגוד לבית כנסת החורבה ששוקם), וחזי רז, מנהל מערך התיירות של החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי שערך לנו סיור על פיגומיו ומול שלוש קשתותיו, מייחל לרגע שבו יתחילו לשפץ אותו מחדש, ולא את המעלית שעתידה בתוך שנתיים אינשאללה להעלות את המבקרים מרחבת הכותל המערבי עד מרומי הרובע היהודי (בינתיים צריך לטפס ברגליים כמאתיים מדרגות), ולא את עוד עשרות, בעצם מאות, האטרקציות המרוכזות בצפיפות זו ליד זו בכל העיר שעיני כל העולם נשואות אליה, ובצדק.

בית כנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה|צילום: נעמי גולן
בית כנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה|צילום: נעמי גולן

כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *